הציורים של דיתה הם מסע אין סופי של חיפוש אחר סוד המפגש בין הצבעים והקווים
והתחושה שמועברת עם כל מפגש כזה.
ציורי הנוף מורכבים כפסיפס או ויטראז' במלאכת מחשבת שמביאה לידי ביטוי את אותו חיפוש.
בתערוכה מוצגות שתי סדרות, אחת מתארת מקומות בנוף, נופים שיד האדם נגעה בהם, אך הוא בקושי נמצא שם. הציור מזמין את הצופה להיכנס לתוכו ולהיות לרגע אורח בנוף המוזר, לנוח, ללכת, לחלום….

דיתה מציירת ציור אחד כל החיים, רק הקווים והצבעים משנים מקום. הציור הזה הוא כלי הביטוי שלה והצופה הוא חלק מרכזי בו.